"כל מי שהולך לעולם ההוא בלא ידיעת סודות התורה, אפילו יש בו הרבה מעשים טובים, מוציאים אותו מכל השערים של העולם ההוא.
בוא וראה מה כתוב, אם לא תדעי לך היפה בנשים, הקב"ה משיב לנשמה, אם את באת, ולא הסתכלת בחכמה מטרם שבאת לכאן, ואינך יודעת את סודות העולם העליון, צאי לך, אין את ראויה לכנוס לכאן בלי ידיעה. צאי לך בעקבי הצאן, היינו שתתגלגלי פעם שניה לעולם, ותהיי יודעת בעקבי הצאן האלו" ("זוהר חדש"- שיר השירים, כרך י', פירוש הסולם).
במאמר עמוק ומלא מסתורין פירש מחבר ספר הזוהר, רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), את הכתוב ב"שיר השירים". שיר השירים הוא חיבור קבלי, שעוסק כולו בהרגשת העולמות העליונים. חיבור זה מבטא את המצבים שמתחילה לעבור הנשמה, מהמדרגה הרוחנית הראשונה שלה ועד לקשר השלם והנצחי עם הכוח העליון, עם הבורא.
רשב"י חושף בפנינו את מה שקורה לאדם שמסיים את תקופת חייו עלי אדמות מבלי שיתחיל בתיקון נשמתו. במצב זה נשמת האדם שבה להיות דבוקה כ'נקודה בשורשה הרוחני' ומתחילה לחוות את המציאות הרוחנית דרך חושים מיוחדים. לפי חכמת הקבלה חושים אלה נקראים 'ספירות'.
אולם נשמה כזו יכולה לחוות רק חלק מזערי מהמציאות הרוחנית מכיוון שלא הספיקה להתפתח רוחנית על ידי חכמת הקבלה. רשב"י מספר שבנקודה זו הנשמה מרגישה את הכוח העליון ש"מדבר" עימה.
בקבלה משמעות המושג "דיבור" היא גילוי. נשמה שחווה את העולם הרוחני מגלה שמטרת הבריאה היא להביא אותה להיות שלמה ונצחית, בדיוק כמו הבורא. אך נשמה שלא התפתחה בעולם שלנו ועולה לעולם העליון חשה בפער בין תכונותיה ובין תכונות הבורא. בנוסף, היא מרגישה עד כמה רחוקה היא עדיין מלממש את ייעודה. במעמד זה מתעורר בה הרצון לצמצם את הפער ולהמשיך ולתקן את עצמה כדי להגיע לשלמות ולנצחיות.
המצב הזה מתואר בזוהר בכך שהבורא מדבר כביכול עם הנשמה ואומר לה: "אם לא תדעי לך היפה בנשים"; רשב"י מפרש את האימרה הזו: "אם את באת, לא הסתכלת בחכמת הקבלה מטרם שבאת לכאן, ואינך יודעת את סודות העולם העליון, צאי לך בעקבי הצאן, היינו שתתגלגלי פעם שניה לעולם".
הקיום בעולם העליון מותנה בכך שהנשמה תהיה שווה לבורא בתכונותיה, כלומר שתפתח את תכונת האהבה והנתינה. לכן, אם הנשמה לא תיקנה את עצמה על ידי חכמת הקבלה, אומרים לה 'צאי לך': עלייך לרדת פעם נוספת למציאות העולם הגשמי - להיוולד בגוף, לגדול ולהגיע למצב שבו תעמדי ברשות עצמך ותוכלי להחליט באיזה נתיב ללכת. מגיל זה ואילך הנשמה מקבלת הזדמנות נוספת לפגוש בקבלה. כך למשל, גם האדם הקורא בעיתון 'קבלה לעם' מקבל למעשה את ההזדמנות להתחיל במסע הרוחני שלו לעולם הנאור והשלם.
חכמת הקבלה היא האמצעי היחיד שמאפשר לנשמה להתחיל בגילוי העולם הרוחני, ולכן מדגיש רשב"י בדבריו שעל כולנו לדעת את סודות התורה, את הקבלה. כשהאדם מממש את חכמת הקבלה הוא מתקן את נשמתו ומשווה את תכונותיו לתכונות הנתינה והאהבה של הבורא.
כשכך קורה נשמתו זוכה להשיג את כל הסודות המופלאים של הבריאה, את מחשבות הבורא. הפעם היא תתייצב מול הכוח העליון ותגיע לקשר שלם ונצחי עימו. במצב כזה היא לא תצטרך לחזור שוב לעקבי הצאן, לעולם הזה, ותחוש את המציאות הרוחנית בכל תפארתה.
